Poetry

לפני השחר

הוא עומד על צוק
הוא דומה לי
יכול להיות שהוא אני
לא נראה שהוא פוחד
הוא פשוט קופץ
בלי תהיות
מותיר אותי עם כל השאלות
בשלב הזה ניתן רק לשער
הוא לא רצה להתאבד
אפילו לא חשב על המוות
הוא קפץ כי הוא יכל
כי הוא היה שם
והצוק היה שם
וזה היה הדבר הכי טבעי בעולם
לא הייתה אפשרות אחרת
הוא גם לא חיפש אחת
הוא פשוט ידע
בכל עצמותיו ועורו
ושאר איבריו המדומיינים
הוא ידע שהוא יכול
ושזה לא באמת משנה
הוא קפץ ונעלם
ופקח את עיניו לעוד בוקר מושלם

רשומה רגילה
פרוזה

שתיקה

ועוד מילים. והברות. ועוד תשובות לעוד ועוד שאלות. ובסוף שלום בלתי נמנע ולהתראות. והעיקר להפר את השתיקה הצורמת. ובו בזמן לתהות, מה לעזאזל היא רוצה לשמוע ומה בשום פנים אסור לפלוט. וחלק ממך עוד רגע באמת קם והולך. אבל ההצגה חייבת להימשך. או בעצם רק להתחיל. במשפט פתיחה צולע בבר הרגיל. ואתה בקושי שומע את עצמך. והיא מחייכת.

להמשיך לקרוא
רשומה רגילה
Poetry

מערבולות וחמצן

עצמי את העיניים ונשקי אותי
כי מחר אתגעגע אליך
כשתהיי עמוק בתוך הזמן
עמוק בתוך מעמקי החלל של הזמן
ויהיה פה מישהו אחר
ועוד אחד אחריו
ועוד אחד
כה זרים אחד לשני
למרות שהם באים מאותו מקום והולכים אל אותו סוף ידוע מראש
אל אותו האור הלבן
והספינה תמשיך בדרכה
תמשיך במסע אל הלא נודע
זה מדהים
אפשר כבר לראות את השובל שהיא מותירה מאחור
וככל שהיא מתקדמת השובל נעלם
ומתפוגג
עד שלא נותר ממנו דבר
כאילו הוא מעולם לא היה שם
אף אחד לא יזכור שהספינה עברה
לאף אחד לא אכפת
גם לא לספינה או לים
או לדגים עם הזיכרון הקצר
והכל יישכח עד הספינה הבאה
ששוב תשאיר שובל משלה
שובל של קצף
עם מערבולות וחמצן
ואיפה אני בכל העניין

רשומה רגילה
Poetry

עדיין לא מושלם

השניות חולפות
והלחץ מחניק
כי הזמן ממשיך לחלוף
וגם אם תברח
הוא ישיג אותך בסוף

והרכוש נאגר
ועדיין אין מספיק
כי העבדות כבר חלק מהנוף
וגם אם תשכח
הוא יקנה אותך בסוף

והיין נלגם
והדיכאון מעמיק
כי הנחלים נשפכים לים
וגם אם תשתגע
עדיין לא תהיה מושלם

רשומה רגילה
Poetry

הסרט שלי

זה מסתורי לפעמים
אבל המשחק חייב להמשיך
עבור השכר הרגיל
ועוד הוצאות כשצריך
המידע שמור בכספת סודית
זה הסרט שלי
לא הקרנה ציבורית

נובר בלכלוך
סורק עוד ערימה של דוחות
אתה פוגש כל מיני טיפוסים
בעבודה שכזאת
מרמה, בגידה ואהבה
ותירוצים כמו הים
כשמוצאים את הסיבה
לא מתרגלים לעולם

ומה נשאר בסוף?
מה אפשר לקחת מכל הטירוף?
בקבוק של וויסקי וסדרה חדשה של שקרים
וילונות בחלונות והכאב שנותר בפנים
מצולק לכל החיים בלי סיכוי לתפנית
זה הסרט שלי
לא הקרנה ציבורית

בהשראת חקירה פרטית של Dyre Straits

רשומה רגילה